top of page
Search
Writer's pictureAmos Shtibelman

כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק 4

אילנה לייזין השתתפה בכנס אופנה בת קיימא שהתקיים השנה בקופנהגן בתאריכים 13-16.5.2018. אילנה היא הנציגה הישראלית הראשונה הרשמית שלוקחת חלק ב- Youth Fashion Summit פורום שמטרתו לאתגר ולהצעיד את התעשייה קדימה. במאמר זה אילנה חולקת את הרשמים מהחוויה שלה.

חלק 4

הכנס נמשך בפאנל בשם How do we take sustainability out of this room? כלומר, כיצד להנגיש את נושא הקיימות באופנה לציבור הרחב. במפגש הזה דיברו על המדיה החברתית כמובילת שינוי, מספיק שנושאים של קיימות יהיו מגניבים כדי שלא.נשים יהיה אכפת. שוב, התוכן פחות משנה. האומנם?! למעשה, נושאים של קיימות מהווים אתגר מיתוגי עכשיווי שאפשר לראותו מקביל לתעשיית המזון, יצירת זהות משתמש/ת, סלבריטי הקשורים לנושא ואפשר להזדהות איתם. הדרך הטובה להעביר קיימות היא לדעת לספר סיפור חדש, סיפור חיובי. זה מה שישנה את דרך המחשבה. למשל סרטונים חינוכיים שמשאירים תחושה טובה בסופם ולא תחושה אפוקליפטית של אבדון, כמו שאנחנו מכירים/ות.

לשם כך, רשתות חברתיות הן הכלי לקרב את הציבור לנושאים של קיימות. צריך לתקשר את זה כמו מהפכה סקסית. לשם כך יש צורך בגיוס עיתונאי אופנה שיראו שיש דור של צעירים שמוכנים לשינוי חברתי שחלקו הגדול טמון בשיתוף (כמו Uber, Airbnb ועוד) ולא בשייכות בלעדית למוצר או מותג מסויים.

לאחר מכן היתה הפסקת צהרים שבמהלכה גם הסתובבתי ב Innovation Forum, דוכנים של חידושים טכנולוגים ויזמות לעתיד של אופנה בת קיימא. מה לא היה כאן, נצנצים מתכלים אורגנים, דמוי עור עשוי מעודפים של תפוחים

BIoGlitz

Fruset

חברה המשתמשת בגז טבעי כדי לייצר חומרי גלם מתכלים, פלטפורמה להשאלת בגדים, חידושים בתעשיית הג'ינס.

Style Lend, ISKO, MangoMaterials

מהלך מבריק של יזמי הכנס בשיתוף המותג C&A הקורא למשתתפים לרקוד לצלילי מוזיקת פופ כמה דקות והם תורמים 50 אירו מצידם לאחת משלושת המטרות המוצעות בנושא של אופנה בת קיימא וזכויות אדם. כיוון שאני לא צריכה סיבה נוספת לרקוד, קפצתי על ההזדמנות ושמחתי לתרום (או כך אני מקווה לפחות) לRedress על עבודתם המבורכת. אבל תכלס, זה רעיון מעולה לרתום ציבור מעונב בכנס יוקרתי ולגרום להם להזיז את הגוף ולהשתטות למען מטרה טובה. נפלא!

חוץ מזה היו במתחם כמובן Lenzing הידועים במגוון תחליפי הבדים שלהם והפתרונות היצירתיים.

את ארוחת הצהרים הגישו בכלים מתכלים והיא כללה אוכל אורגני טבעוני, הכולל חומוס ופלאפל (בינוני למדי) וירקות קלויים. באדיבות Nordic Food Export הדואגים גם להעביר הלאה עודפי מזון. בכללי השוס היה מנה בסגנון מרק מיסו שעשוי ממחטי אורן של עצי חג המולד האחרון! האמת, זה היה טעים ומיוחד ביותר. באמת שימוש יצירתי ומפתיע במשאבים :)

אחרי ההפסקה חזרתי באיחור קל לפאנל הנקרא A sustainable future for fashion in China? מובילי התעשייה הסינים שוחחו על העליה בצרכנות של הסינים ועל הערכות התעשייה בשביל זה. הדוברים היו Dee Poon מנכ"ל ומנהל הפצה בקבוצת Esquel, היתה גם Tana Dai מנהלת קבוצת ERDOS מחלקת עסקים שדיברה על עלייה בייצור קשמיר בסין וRobby Gu, סגן נשיא השקעות, יזמות וסטייל של קבוצת JNBY שדיבר על זהות הצרכנים בסין ומודעתם לנושאים של קיימות. בכללי, לא נאמר משהו חדש (עבורי לפחות) התוכן התרכז בעיקר בהזדמנות שמספקת מורכבותה של שרשרת האספקה לייצר מוצרים ברי קיימא. דובר מעט גם על זכויות יוצרים ההולכים ונעלמים בעולם הגלובלי. למעשה יש דברים שבעתיד יהיה קשה מאוד להעתיק, כמו בדים מיוחדים ברי קיימא ועבודת יד. אלו דברים שערכם יעלה והם יביאו לבידול המותג בשוק הגלובלי. גם הרשתות וגם הציבור ילכו אחרי "טרנד הקיימות" מתוך החלטה עסקית. כיוון שהצרכנים הסינים מאמצים טרנדים מהר מאוד יש ציפיה להצלחה של נושאים של קיימות.

באופן אישי, אני סקפטית לגבי זה. אם הסינים ימשיכו להתרבות ולצרוך כמו המערבי הממוצע גם מוצרים ברי קיימא לא יעזרו כאן. הרי גם אותם צריך לייצר, לארוז, לשלוח. גם להם יש איזשהו מחיר סביבתי. להגיד שמוצרים ברי קיימא יצילו את כדור הארץ זה די התעלמות מהבעיה. הדבר שבאמת יעזור זו הפחתה משמעותית בצריכה. מוצרים ברי קיימא להפך, מעודדים לקנות יותר על חשבון מצפון נקי. לא מאמינה לזה.

לפאנל הבא ציפיתי בכיליון עיניים. אם כל הכבוד לזכויות עובדים במזרח, בדים אורגניים ושקיפות בתהליכי ייצור, יש נושא אחד רלוונטי ביותר שמשום מה נשאר מאחורי הקלעים. לכן פאנל בנושא The well-being of models in a #metoo economy היה רלוונטי ביותר. עולם הדוגמנות נתפס זוהר ונחשק ובגלל מראה חיצוני או רווחה כלכלית של הדוגמניות יש הנחה ציבורית שמצבם טוב בתעשיית האופנה. וזה ממש לא כך טוענת Edie Campbell דוגמנית בריטית. למעשה, הגוף הוא כלי להעביר מסר של יופי, אסתטיקה וסטייל. לעיתים דוגמניות צעירות ביותר מגיעות לידי צלמים, מפיקים ומעצבים שמניחים שהגוף הזה הוא לשימושם. לא נדירים המצבים בהם הצוות נוגע בדוגמניות בצורה לא נאותה בשביל להלביש בגד או להושיבה בתנוחת צילום. אם היו נוגעים כך באישה מהרחוב, הדבר היה נחשב הטרדה בוודאות ולא היה מקובל כלל. אבל בעולם הדוגמנות מניחים שהדבר תקין, גם אם מדובר בנערות צעירות ביותר, שלעיתים אינם דוברות אנגלית רהוטה או אינן מודעות לזכותן. אותן נערות, המגיעות לפעמים ממשפחות מעוטות יכולת ממדינות מתפתחות נמצאות בלחץ מצד המשפחה לא לפשל בתעשייה ולהצליח להביא הביתה פרנסה.

Sara Ziff יוזמת ומנהלת "ברית הדוגמניות" - Model Alliance דיברה על סרט דוקומנטרי שיצא בנושא (?) שמדבר על מסע של דוגמניות צעירות בעולם ללא חוקים ואכיפה. ברית הדוגמניות נועדה לחזק ולאגד את אלו המשמשים כ"פנים" של התעשייה וליצור חוקים שמשנים את התעשייה. חלק מהיוזמה למשל הוא חינוך דוגמניות לזכותן, מודעות לגופן. דרך הברית ניתן למשל לקדם סוכנויות דוגמנות מוכרות בלבד, כך שנערות שמגיעות מסוכנויות לא מוכרות לא יוכלו בכלל להיות בתעשייה. האם זה מה שיקדם שקיפות ויפחית הטרדות? לדעתי לא בטוח. הטענה היא שכבר יש שינוי בקרב אופנה עלית למשל שלא לקחת דוגמניות מתחת לגיל 16.

Marie-Claire Daveu מנכ"לית וראש יחסי חוץ של Kering טענה ששינוי תרבות צריך להקדים לחוקים ואכיפה. ואת התרבות הפטריארכלית לא משנים מהיום למחר… אבל בכל זאת, חשוב שהסיפורים של הדוגמניות לא רק מושמעים אלא גם מאומתים ומונגשים לציבור הרחב. למתנגדים (פחות מתנגדות כנראה) שאומרים "היא השתמשה במיניות שלה כדי לקבל את העבודה" נאמר אם מין זו הדרך היחידה לקבל את התפקיד, זו לא עבודה אלא כפייה. טענה שלקח למוטרדות בכלל ובתעשיית האופנה בפרט, הרבה זמן להתעורר ולהתלונן ולכן פנייתן מאבדת מחשיבותה, אינה רלוונטית. מה שמשנה זה לא כמה זמן לקח להתלונן כי לפעמים אפשר לסחוב טראומות שנים, אלא למה לקח לנו כציבור כל כך הרבה זמן להתעורר ולראות את חומרת המצב. לפעמים קיימת גם התעללות כלכלית, צ'קים מעוקבים וכשהדוגמניות תלויות במשכורת הן מוכנות לעשות הרבה כדי לשלם שכר דירה. מצב של חוסר אונים שמנוצל פעמים רבות על ידי השולטים בשוק.

כדי ליצור שינוי בכלל התעשייה נוצר Respect project, תוכנית להעלאת מודעות, פלטפורמה לתלונות ובכלל פרוייקט ששם לו למטרה להילחם בתופעה המבזה הזאת. למעשה, בכנס הזה, 2018 זו פעם ראשונה שבכלל מדברים על הנושא! אחד הפאנלים החשובים ביותר בכנס, גם מבחינת חדשנות הנושא וגם מבחינת היותו נוגע לתחום רחב הרבה יותר של פמיניזם, שוויון והצלחה כלכלית. בהחלט הגיע הזמן!

בשבוע הבא תשמעו את סטלה מקרטני ותקראו תהיות לגבי אסתטיקה של קיימות.

55 views0 comments
bottom of page