כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס - חלק I

אילנה לייזין השתתפה בכנס אופנה בת קיימא שהתקיים השנה בקופנהגן בתאריכים 13-16.5.2018. אילנה היא הנציגה הישראלית הראשונה הרשמית שלוקחת חלק ב- Youth Fashion Summit פורום שמטרתו לאתגר ולהצעיד את התעשייה קדימה. במאמר זה אילנה חולקת את הרשמים מהחוויה שלה. 

 

חלק I

 

הכנות לכנס 

למעשה הסדנה הזאת היא דו שנתית כשבמהלך השנה הנוכחית אמור להיווצר שיתוף פעולה בין הסטודנטים לבין רשת או מותג גדול (במקרה זה בתחום התכשיטים) כדי לקדם יחד איתו דרך עבודה מקיימת יותר. גרין וואש? שימוש ציני בסטודנטים כדי לקדם מכירות עתידיות של רשת גדולה? השראה והפריה הדדית? עתיד תעסוקתי אפשרי לצעירים? כל התשובות נכונות - פרטים בהמשך!

 

התרגשתי מאוד לפני נסיעתי! אבל גם קצת חששתי כי היתי הנציגה הישראלית היחידה, כנראה הבוגרת ביותר שכבר למעשה סיימה את התואר השני. דאגתי איך אשתלב שם בין כל מגניבים והמגניבות אשר נושאים של אופנה וקיימות כבר נמצאים בתרבותן שנים ארוכות. לקראת הנסיעה קיבלנו מאמרים מקדימים לקריאה על תעשיית האופנה וכן ארבעה וובינרים מרתקים שנועדו לספק ידע לקראת הסדנה. כדי שיהיה נוח לעבוד עם כמות גדולה של סטודנטים חילקו אותנו לשמונה קבוצות. כל קבוצה קיבלה נושא מתחום תעשיית האופנה, קראו לזה "הון" וגם אחד מה-17 מטרות לפיתוח בר קיימא SDG - Sustainable Development Goals אותם האו"ם קבע ב-2015. המטרות שאנחנו עבדנו איתן השנה היו בריאות ורווחה ושוויון מגדרי - הכול בהקשר של תעשיית האופנה כמובן. קבוצות הנושאים התחלקו באופן הבא: "הון טבעי" שעסקו בין השאר בכלכלה מעגלית, חומרי גלם ומיחזור, "הון יצרני" שעסק בתהליכי ייצור ושינוע, אנרגיה מתחדשת ועוד, "הון אנושי" שעסק בבני אדם שעובדים בתעשיית האופנה ו"הון חברתי" העוסק בהשפעה חברתית-תרבותית של תעשיית האופנה. את הסטודנטיות חילקו בעיקר לפי נושאי הלימודים והאוניברסיטאות. לא כולן היו מרוצות כמובן, אבל בדנמרק, אוהבים לציית לחוקים ולדייק לכן לא היה ניתן להחליף קבוצה. בכל קבוצה היו 14 משתתפות, אני היתי בקבוצה של "הון טבעי" המתרכזת במטרה של בריאות ורווחה.

 

בקבוצה שלי היו 2 איטלקיות, 2 דניות, 2 בריטיות, 2 ניוזילנדיות, אוסטרלית, קנדית, פינית, אוסטרית ובחור ממקדוניה שהסתובב עם חצאיות שחורות ארוכות בסטייל מטורף. בכלל, הקהל היה מגוון מאוד, הרוב מאירופה כמובן, אבל לא מעט אמריקאיות גם ודרום אמריקאיות וגם כמה הודיות ואסייתים. לצערי לא הספקתי להכיר את כולן. בהפסקות תמיד היו רגעים של סמול טוק אבל 112 איש.ה בארבע יומים? באמת יותר מידי.

 

היום הראשון 

אז כאמור היום הראשון התחיל בהרצאות הכרות בבוקר. שמות נאמרו, מילים מפוצצות נזרקו לאוויר.

 

קיבלנו הסברים על מה שנעשה בסדנה וגם מפגש עם ריקדרו שהצליח מאוד בעסק הפרטי שלו בעקבות הסדנא של שנה שעברה. למעשה, הוא היה על תקן מנחה לא רשמי של כל האירוע. אחרי כל ההרצאות התיישבנו לבסוף לסיבוב הכרות קבוצתי. לפני ההגעה קיבלנו שיעורי בית - להכין לוחות השראה המתארים את המצב של אופנה בת קיימא במדינתנו. הכנתי 3 דפי A3 בהם סיפרתי על מסורת של עבודת יד, קיבוץ גלויות, קצת היסטוריה אישית, קצת ישראל העכשיוית וכמובן סיפרתי על הפורום שלנו. גאווה מקומית. באחת הלוחות הופיעה תמונה של נטע ברזילאי שזכתה בארוויזיון ממש יום לפני ועוד לא ידעתי.

 

כמובן שזה גרר תשומת לב ושאלות ואפילו רואיינתי בנושא לעיתון מקומי. היה מעניין גם לשמוע על הנעשה במדינות השונות, במיוחד התעניינתי במקדוניה - מסתבר שיש מקום בו נושאים של אופנה בת קיימא עוד פחות מודעים מישראל. חלק מה משתתפות הדגישו את הקשר לטבע ככלי לקידום לאומי ובהקשר לנושא הקבוצתי. כך למשל שמעתי על יערות פינלד ואוסטריה, על זיהום אוויר באנגליה ועל תעשיית הצמר בניו זילנד. מעניין מאוד!

לבסוף, קיבלנו את המשימה שלנו. היה עלינו לנתח את המצב הסביבתי הנוכחי, לחשוב על עתיד התעשייה ולהציע למקבלי החלטות דרישה מדוייקת לשינוי. כל זה תוך שמירה על עקרונות ומטרות של הקבוצה שלנו.

 

 

 

 

 

כדי לעבוד על זה התחלקנו ל-2 תתי קבוצות כדי שיהיה נוח והתחלנו לדבר על האתגרים הנוכחיים, לשפוך ידע מהרקעים האישיים שלנו כל זה כשברקע המטרות ונושא הקבוצה. כל שעה שעתיים קיבלנו כרטיס הוראות חדש כשהמנחה החביבה מסתובבת בינינו ועוזרת.

 

 

בין לבין, היתה הפסקת צהרים של סנדוויצ'ים צנועים והפסקת קפה ופרי. נחמד סה"כ. כמובן שהכול היה בכלים רגילים והאוכל צמחוני (ברובו). בסביבות חמש וחצי סיימנו וחתכתי. חיכיתי לראות אם יש כיוון למינגלינג המשך אבל תכלס, רציתי להירגע מהיום…. בכל זאת, עבודה רבה עוד לפני.

 

היום השני 

ביום השני המשכנו לעבוד על הנושאים שלנו ולגבש כיוון ומטרה. הקבוצות הקטנות התערבבו שוב ומצאתי את עצמי בקבוצה עם איטלקיה דעתנית ואשת עסקים ממולחת. מכאן והלאה ראיתי שכיוון קבלת ההחלטות סוטה מהאג'נדה האישית שלי ולוקח כיוון שפחות התחברתי אליו. מעין דרישה לשינוי בתוך התעשייה, מיינסטרימי ומוכר. אין לי משהו נגד זה, פשוט הרגשתי שעד שניתנה לנו הזדמנות להשפיע ולשנות כדאי שנעשה זאת בגדול ולא נעזור לתעשייה לעזור לעצמה. באופי האנרכיסטי שלי ציפיתי להשמדה טוטאלית של תעשיית האופנה הנוכחית והולדה של תקופה חדשה. משהו כזה. רדיקלי. סיימנו את היום עם ניסוח חזון ודרישה למובילי תעשייה להניע שינוי. אגב, במהלך העבודה ביזבזנו עשרות פתקים ודפים. כמה לא בר קיימא.  

 

 

היום השלישי

ביום השלישי זה כבר התחיל להיות מעניין יותר. בבוקר נסענו למשרדי חברת פנדורה תכשיטים נמצאים במרכז עסקים מפונפן על גדות נהג. שם אכלנו ארוחת בוקר נחמדה במטבח רחב ידיים. כל מוסד ציבורי או פרטי מחזיק מטבח עם טבחים ושוטפי כלים. ככה יש יותר משרות, פחות חד פעמי ואוכלים אוכל איכותי יותר. זה הסטנדר בדנמרק. לאחר הארוחה שמענו הרצאה של ה-CCO החברה Stephen Fairchild אשר התגלה כבחור חביב, גולש שאכפת לו ממצב הים בפרט ומכדור הארץ בכלל. הוא דיבר אלינו בגובה העיניים, לבוש בג'ינס סווטשירט, נטול גינוני עסקים. הוא שאל אותנו 3 שאלות:

  • מה הטרנדים הכי מגניבים בקיימות?

  • מה הקשר בין יצירתיות לקיימות?

  • מהו התכשיט הכי אתית לדעתנו?

 

 

בסופו של הנאום הוא זרק הערה מעניינת על כך שרבים מאיתנו נושאים קעקועים שלמעשה מהווים תכשיטים לכל החיים. אז מה יש בהמשכיות הזאת שגורמת לנו לשאת כל חיינו תכשיט על הגוף וכיצד אפשר לתרגם את המחוייבות הזאת ליצירת מוצר? שאלה טובה.

 

 

ההמשך יבוא..

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק 5 ואחרון

July 23, 2018

1/5
Please reload

Recent Posts