כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק II

המשך חלק I

אילנה לייזין השתתפה בכנס אופנה בת קיימא שהתקיים השנה בקופנהגן בתאריכים 13-16.5.2018. אילנה היא הנציגה הישראלית הראשונה הרשמית שלוקחת חלק ב- Youth Fashion Summit פורום שמטרתו לאתגר ולהצעיד את התעשייה קדימה. במאמר זה אילנה חולקת את הרשמים מהחוויה שלה. 

 

 

חלק II

 

מפגש עם מומחים/ות

בהמשך אותו יום, לאחר ההרצאה הלכנו לדבר עם מומחים בתחומים שונים כדי להציג בפניהם את הדרישות שלנו ולשאול שאלות קשות. לכל מפגש היו כ-10 דקות ברוטציה בין הקבוצות השונות. 

 

1. נציגת עמותת Greenpeace טענה שהם בתור עמותה מוכנים לשתף פעולה עם עם רשת אופנה גדולה שמוכנה לקחת סיכונים בשיתוף ממשלתי וספקים רחב. יש צורך לקטרג את כלל המשתתפים בניסוי ליצירת שקיפות בשרשרת הייצור ולייצר סטנדרטיזציה לחוקים גלובלים בתעשיית האופנה.

2. מציגת הספקים מטעם Li Fung תאגיד סיני גדול - Pamela Mar. תאגיד זה הוא בין היצרנים הגדולים בתעשיית האופנה, העובד עם אלפי בני אדם במפעלים. בשיחתנו טענה שכל יצרן היה רוצה לקחת אחריות ולהיות שקוף יותר, השאלה היא המחיר וקצב העבודה הנדרש מהם בתעשייה. מי מכתיב אותם? מבחינה זו הם נמצאים במלכודת כיוון שהרשתות דורשות קצב מהיר יותר במחירים נמוכים יותר. זאת ועוד, הממשלות מחמירות בחוקים סביבתיים (לא בישראל לצערנו) מה שמוסיף מורכבות למצב. מצד שני, מחירה של טכנולוגיה ירד מה שמאפשר שינויים גדולים בתעשייה הקיימת כך שהיא תאפשר ליצרנים להיות נגישים יותר לרשתות, כמובן תלוי מיקום. כי יש הבדל בין לייצר בהודו ובארה"ב (מבחינת שינוי המוצר הסופי). מבחינתה הנושא הקשה ביותר היא האפשרויות הכלכליות העומדות בדרך לשקיפות בתהליך הייצור. לכן, חושבת שיש לערב את המותגים עצמם כדי שישפיעו מבחינה כלכלית. השקעה זו תשפיע ישירות על העובדים לייצור תנאי עבודה טובים יותר וחינוך לטווח ארוך. אם זאת, כפי שנראה מיד, המותג גם בלחץ. החנויות נסגרות כיוון שהציבור עובר לצריכה ברשת. לכן יש לחשוב על דרכים יצירתיות יותר למכור, למשל לייצר בידול למותג - השאלה אם וכמה יהיו מוכנים לשלם על כך? כאן זה המקום להתערבות ממשלתית, בעיקר של ממשלת סין. על הממשלות לבנות תוכנית מערכתית עם ראייה קדימה לטווח ארוך, להבין אילו מניעים מקומיים יכולים אכן לגרום לשינוי.

יש כאן גם סכנה מבחינת המותגים - אם רשת מסויימת תשקיע בתהליך בר קיימא כסף מוקדם יותר מהאחרות, היא לוקחת סיכוי של הפסד כלכלי מול המתחרים אם הצרכנים עדיין לא ישכילו להבין את המהלך. לדעת פמלה, אין ספק שהון אנושי חייב לבוא לפני המשאבים ושהצעד הבא הוא בחינת הטכנולוגיות הטובות ביותר לביצוע השינוי.

3. נציג חברת HM לא ממש הסכים לגבי חלוקת האחריות על הרשתות שהצענו. הוא שואל לגבי קריטריונים לבחירת עומק השקיפות והאחריות ומה המשמעות של זה והכי חשוב, מה באמת אפשרי מבחינת המותג עצמו לבצע. לטענתו הרי לא ניתן באמת לעקוב אחרי כל מוצר מבחינה סביבתית, כלכלית ועוד. בשיטה הקיימת כיום מדובר במעקב ידני ולכן לא אפשרי באמת להגיע לשקיפות מלאה. הזכיר את Higgs index שבאופן כללי היה נושא אהוב במהלך הכנס. בכל מקרה, ברור הרי שתהליכי שקיפות וניהול חדשים יעלו את המחיר הסופי לצרכנים, השאלה איך מדברים איתם על ההשקעה במחיר? כרגע קיימות עדיין אינה סיבה לקניה, אבל תהליכים שקופים כן. כולם רוצים לדעת את האמת וזו נקודת כניסה טובה לעולם של קיימות. כלומר, איך למכור את הסיפור של הקיימות שמאחורי השקיפות. לא רק בתעשיית האופנה, אלא גם במוצרים אחרים.

מצד שני, הוא מאשים את הספקים בכך שאינם מקדמים מספיק תהליכים שקופים. באופן כללי ניתן לראות שמדובר במערכת יחסים מורכבת וארוכה עם ספקים וצרכנים. יכול להיות שבעוד 20-30 שנה שרשרת אספקה יכולה להיות אוטומטית לגמרי, מה שיאפשר לעשות אותה קרוב לארצות המכירה. (אני מקווה שעד אז הרגלי הצריכה שלנו ישתנו לטובה).

בנוסף, כמובן שמקבלי החלטות צריכים לתת דוגמאות חיוביות לשינוי. הרי הם ורשתות אחרות פוחדים להיות שאננים כדי לא להפסיד כסף. כך שחלק מהרשתות אולי ירתמו למהלך, חלק אחר לא. באופן כללי יש הבדל בין מעקב לשקיפות. לכן צריך לבדוק איזו מערכת עובדת בשביל הצרכנים. כרגע ישנה תחרות בין הרשתות לכן לא ממהרים לחשוף מידע ולהיות שקופים.

4. נציג ממשלתי - Lars Martensen מטעם European Environmental Agency. לטענתנו דרושה התערבות ממשלתית כדי לגשר בין הגורמים הרלוונטים ליצרת כלכלה מעגלית ושקיפות. הדרישה לכך צריכה להיות חלק מהנרטיב המדיני והפוליטיקה היא זו שיכולה להשפיע על כך. כצעד המשך לשקיפות, ניהיה חייבים לקחת אחריות לשינוי באופן שבו אנו צרוכים ומוכרים בגדים. כרגע כלכלה מעגלית קשורה יותר לחומרי גלם ולשימוש בהם ופחות לתהליכי ייצור שקופים. בתעשיית האופנה כיום אין חוקים ברורים ואין אכיפה. יש כל מיני מנגנוני מעקב בדרך לשקיפות אך הם מועטים ומוגבלים. יש צורך באחריות משותפת כלל ארצית, משהו כמו גוף של הUN שיאפשר שיתוף פעולה רב היקף. בשביל זה אפשר לבדוק איך התעשייה יכולה להשפיע באופן מקומי ולרתום את הממשלה לפעול באופן גלובלי. לשם כך על העסקים להגיד לממשלה את הצרכים שלהם, אולי אפילו להתאגד לשם כך. כך שהחוק לטובתם יהיה מכנה משותף. למשל, חברות שעוסקו בקיימות יבקשו מהממשלה מטרות להגיע אליהן. מה דרוש להם להצלחה כלכלית בת קיימא (הפחתה במסים למשל).

יש כאן את נושא חלוקת הכוחות - בין הממשלה לבין הציבור הבוחר בה. בעולם כיום יש עסקים ענקיים, תאגידים שגודלם כמדינה. לכן האחריות עליהם גדולה במיוחד. לכן יצירת אירגון היברידי UNF - United Nations of Fashion כמו שקראנו לו, זה דבר שאכן יכול להצליח בגלל שיתופי הפעולה הדרושים לשם כך.

5. UN Global Compact - יוזמה של האו"ם לעידוד עסקים ברחבי העולם לאמץ מדיניות בת קיימא ואחראיות חברתית ולדווח על יישומם. 

 

לדעת הנציגה, תעשיית האופנה צריכה לדבר על הפוטנציאל שלה ככלי לשינוי. UN בהחלט יכולים לשמש פלטפורמה כזאת למעקב אך לא ניתן לצפות מהם לפעולה אלא רק לייעץ למדינות לקדם אופנה בת קיימא. כיצד ניתן למדוד הצלחה בתחום? איפה נרצה להיות? איך להפוך את זה למיינסטרים? יזמות כאלו צריכות להתלבש כבר על חברות שמחוייבות לשינוי, התחום צריך להיות פשוט ונגיש ובשביל זה יש לנקוט בצעדים ספציפיים. לכל אחד מהמעורבים (עסקי, חברתי, פוליטי ועוד) יהיה ברור למה כדאי להם להיות מעורבים בתהליך אחרת יהיו התנגדויות רבות.

לסיכום, נראה שהמפגש עם הנציגים של כל אירגון מחכים שמישהו אחר מהם ייקח את האחריות ויפעל ראשון. אף אירגון לא קם ואומר "אני אוביל את השינוי". במקרה כזה קשה מאוד לצפות כיצד נתקדם, אלא ע"י יצירת באמת גוף אחד שמאחד את כולם לפעולה משותפת.

 

בצהרים, עזבנו את משרדי פנדורה ואת הנוף הפסטורלי.

 

חזרנו באוטובוסים לבית ספר כדי להמשיך ולעבוד על ניסוח סופי של הדרישות, על הכנת הפוסטר ושאר הסידורים לקראת היום הגדול שלמחרת. אחרי הכול, זה יהיה הדבר האמיתי שלשמו נסעתי תכלס. הכנס עצמו, בנוכחות כל המי ומי מתעשיית האופנה (עליו יסופר בבלוג הבא :).

אתן יודעות איך זה עובד, מילות מפתח, מסר עיקרי וכל זה.

 

נעזרנו בדוברי אנגלית שפת אם לדיוק הסופי. באותו זמן שתי חברות מכל קבוצה נודבו להיות המעצבות הגרפיות של הפוסטר ועבדו יחד עם הנציגות של הקבוצות האחרות באחת הכיתות למעלה. כל זה בזמן שנציגה אחרת מהקבוצה עבדה כל היום על הנאום שלה מחר - פרטים בהמשך!

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק 5 ואחרון

July 23, 2018

1/5
Please reload

Recent Posts