כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק |||

July 9, 2018

המשך מחלק ||

אילנה לייזין השתתפה בכנס אופנה בת קיימא שהתקיים השנה בקופנהגן בתאריכים 13-16.5.2018. אילנה היא הנציגה הישראלית הראשונה הרשמית שלוקחת חלק ב- Youth Fashion Summit פורום שמטרתו לאתגר ולהצעיד את התעשייה קדימה. במאמר זה אילנה חולקת את הרשמים מהחוויה שלה. 

 

 

חלק 3

 

טוב ועכשיו לגרנד פינאלה. היום לו חיכיתי שנים אפשר לומר. אבל במקרה הזה, שלושה יומים. הכנס אופנה בת קיימא. 

 

זו לא עוד סדנה לסטודנטיות, זה הדבר האמיתי, כל המי ומי של תעשיית האופנה העולמית נמצאים שם. לשם האירוע לבשנו את בגדי החג שלנו והגענו למקום בשבע וחצי בבוקר. היינו אמורים לפתוח את היום השני של הכנס (כי היום הראשון היה אתמול, כשעוד היינו בסדנא) עם כוריאוגרפיה בניצחונה של Connie Nielsen מסתבר כוכבת הוליוודית ממוצא דני פעילה בנושאים של אופנה בת קיימא. בסוף, ויתרנו על הכוריאוגרפיה ונכנסנו בדממה לצלילי מיתרים. נבחרי הקבוצות נשאו נאומים מרגשים עליהם עבדו קשה. אני איכשהו עמדתי בשורה הראשונה באמצע (לפעמים להיות נמוכה זה יתרון :) וצפיתי בקהל מרוגשת. בשורה הראשונה ישבה נסיכת דנמרק עם פמלייתה ובהמשך מיני א.נשים מהתעשייה, מהאקדמיה ועוד. אין לדעת. יחד איתם שורות של כיסאות ריקים. טוב, השעה 8:00 בבוקר….

 

בין החזרה

 

להופעה על הבמה הצלחנו לאכול את האוכל השווה של צוות ההפקה, לעמוד שעות בתור לשירותים ולעשות קצת מינגלינג. בכל זאת, סטודנטיות :) אחר כך, תלינו את הפוסטרים שלנו בקומת מרתף (?!)

 

ופיזרנו את הדרישות של הקבוצות שלנו ברחבי המקום

 

אחרי זה התיישבתי במקום שלנו כדי לצפות בכנס. ההתרגשות! בדרך לשם קיבלתי ערכה מגניבה עם ספרים רלוונטים, עט מנייר ממוחזר, ערכת תפירה קטנה של חברת מרככי כביסה, תיק מגניב וכמובן תג השם שלי איתו הסתובבתי כבר כמה ימים. 

 

בנוסף, היה שם לו"ז היום. חלק הנואמים הוחלפו אבל הנושאים נשארו אותם נושאים. רוב הדיונים היו במסגרת פאנלים. 

 

לצערי פספסתי את נאום נסיכת דנמרק והגעתי ישר לנאום פתיחה של David Roberts בנושא שינוי אקלים והשפעת אדם. כלומר, מבוא לאיכות הסביבה, כלכלה, צרכנות כשנושא של תעשיית האופנה נמצא תמיד ברקע. בשבילי זה היה חומר מוכר וידוע ולכן שמחתי מאוד לשמוע אותו בקרב ציבור לא מהתחום הסביבתי דווקא. לאחר מכן היה סיכום של Pulse 2018, הדו"ח השנתי של ה Global Fashion Agenda בו הוצגה מפת דרכים נוכחית למען שינוי, הכוללת רשימה של יותר מ-100 חברות אופנה שכבר נרתמו למהלך. לפי הדוברים, 38% מתעשיית האופנה עוד לא עשו שום דבר כדי להצטרף לשינוי (ביניהן כל הרשתות הישראליות אגב). המקומות החלשים של התוכנית שלהם כפי שהם עצמם מעידים זה שלבי פיתוח עיצוב ועבודה עם המעצבים עצמם וסוף שימוש הבגד, כלומר הצרכנים. כלומר, שלבי הקצה, כמו שתמיד טענתי (ואף ביססתי על זה את המחקר האישי שלי). לכל חובבי הטכנולוגיה החדשה בתעשיית האופנה, טוענים חברי הפאנל שאומנם זה פתרון טוב אך לא מספיק לפתרון רב מערכתי.

מצד שני, חברות שאינן מצטרפות עדיין למהלך מוזמנות לעשות זאת עם פתרונות פשוטים המוצגים במסמך הCEO Agenda המאגד כ-100 מנכ"לים של חברות האופנה השונות והתחייבותם לשינוי. ההתחייבות אומנם מניעה אותם לפעולה, אבל הנושא עדיין מרוחק מהלקוחות ויש למצוא דרך לשדר את זה. השאלה היא כיצד תעשיית האופנה תראה עוד חמש שנים? האם הטרנדים הקיימים בתחום של אופנה בת קיימא יתחזקו? טרנדים כמו עיצוב שירות, אופנה חכמה, מידות מותאמות ב3D ועוד. כדי שהטרנדים יהפכו לתופעות ויצליחו, על כל המעורבים בתחום לשתף פעולה לשם כך.

בהמשך דיבר איש בשם Neil Eskildsen מנכ"ל של חברה דנית בשם Designers Remix וחבר ועד מנהל של ה Global Fashion Agenda. לדבריו המותג החל למחדש עוד ב2002 (!). אמר שהמפתח שלה להצלחה הוא אמון הציבור שאפשר לשנות את כל מערכת האספקה. מה שתמיד טענתי - חייבים את שני הקצוות בשביל ליצור שינוי אמיתי.

אחריו דיבר Mark Walker, מנכ"ל חברת Outerknown, מותג בגדי גברים בר קיימא. לפי דירוג PULSE, הם נמצאים כבר בשלבים מתקדמים יותר. כעת רוצים להתרחב, לצאת מארה"ב ולקבל תודעה בעולם. בהצלחה. הדבר החשוב שגורם להם להצליח הוא העובדה שקיימות הוא חלק תמידי מהשיח ביניהם ועד אחרון העובדים/ות. כמובן חשוב ביותר להיות השינוי שאתה רוצה לראות בעולם. לא רק לדבר גבוה על קיימות ועיצוב, אלא להתנהל כך ביומיום ובטח במקום עבודה.

הפאנל הבא עסק בדיגיטציה ועתיד תעשיית האופנה והדובר היה מנכ"ל Spencer Fung, מנכ"ל Le&Fung. כבר הזכרנו אותם קודם, בפרק הקודם. האיש דיבר על מהפכת העיצוב הדיגיטלי, הדפסות תלת מימד ועוד. כל זה משלב בעיצוב הראשונה ועד בית הלקוח. זה העתיד מבחינתו. אם זאת, מבחינת עלויות זה דבר שכרגע רק הספקים הגדולים באמת יכולים להרשות לעצמם. אבל נחשו מה עוד מאפשרת הטכנולוגיה לפי מילותיו של ספנסר? לייצר אופנה במהירות רבה עוד יותר מהיום! אבסורד! כנס אופנה בת קיימא ובמקום להבין שפירוש הדבר האטה בקצב, היצרנים גאים טכנולוגיה שתאפשר להם לייצר מהר יותר, ללא מגע אדם. איפה כאן הקיימות?! לטענתו, שינוי חווית הקניה יוצרת שירות טוב כך שחלק מהעובדות יעלמו וחדשות יצוצו בטווח של 5 שנים. הטכנולוגיה הזאת תאפשר תהליך עבודה שקוף. טוב, לפחות זה.

הפאנל הבא היה Committing to a circular fashion systems. בכלל, נשמע שאופנה/כלכלה מעגלית מושג חזק במיוחד בכנס. Eva Kruse מנכ"לית Global Fashion Agenda דיברה עם Jonas Eder-Hansen, מנהל הכנס. למעשה, שניהם הנחו את כל האירוע במהלך היום. השיח שלהם התרכז בחשיבות שיתופי פעולה בין מקבלי החלטות השונים ומתן דוגמאות למערכת אופנה מעגלית. הם דיברו על נייקי כמובילי שינוי בתחום. האומנם?!

כמה נוח שמיד אחריהם דיבר Eric Sprunk, מנהל בפועל של נייקי. האמת, דיבר לעניין על הקשר שבין ספורט לבריאות ולסביבה. הרי לא יתכן לעשות ספורט בסביבה מזוהמת. עכשיו רק נותר להבין אם הכוונה שלו סביבתית אמיתית או רווחיות גרידא. כמו של כל שאר הנציגים בעצם. והאם זה בכלל משנה? העיקר שנייקי התחייבו לייצר באפס פסולת בשנת 2020. טוב, כדאי שיזדרזו, לא?

הפאנל הבא נקרא The new textiles economy שכלל דוברים מעניינים במיוחד. את הפאנל העבירה Allen McArthur יזמית קרן על שמה הפועלת רבות למען אופנה בת קיימא. בפאנל דובר על כך שתעשיית האופנה מייצרת מידי שנה 53 מיליון טון של בגדים, נעליים ואקססוריז (?!) וכ-87% מהם הופכים בסופו של דבר לפסולת. שוב, נתונים מדהימים, כל פעם מחדש.

הלן מדברת על כך שכדי שהשינוי יהיה בר קיימא באמת על הבגדים להיות מיוצרים מחומרי גלם בטוחים, לא רעילים ומתחדשים ולהישאר במערכת ובשימוש כמה שיותר. כדי שהצרכנים יוכלו להשתמש באותם בגדים לטווח ארוך עליהם להיות ברי תיקון, לא להתפרק בכביסה ועוד. בקיצור, עיצוב שירות. כמובן שבסוף השימוש על הבגדים לסגור מעגל בדרך הטכנית או הביולוגית כפי שמצווה הCradle to cradle.

כמובן, שוב הוזכרה חשיבותם של שיתופי פעולה. Cecilia Stromblad Brannsten, מנהלת קיימות וסביבה של H&M (כן, יש דבר כזה!) טוענת שלמרות שהם עושים מאמצים אדירים לקדם את עצמם מבחינה סביבתית, המותג נמצא עדיין רק בתחילת הדרך. לא מוכנים לוותר על עיצוב וגם מתחייבים שעד 2030 ייצרו את כל הבגדים שלהם באופן בר קיימא. אם עד אז עוד לא יהיה אסון אקולוגי בזכותם בין השאר… בין הפרויקטים שלהם לטווח ארוך הנגשת עיצוב שירות, הצעות תיקון וכביסה ואפילו חשיבה על מיחדוש!

היתה גם דוברת אחרת, Julie Wainwright, יזמת ומנכ"לית The real real, מותג יוקרה שמתחייב לשינוי בשוק היוקרה.

אבל השוס היה לדעתי Paul Dillinger, השרמנטי, סגן נשיא וראש צוות חדשנות של Levi Strauss & Co הבן אדם הביא איתו דוגמאות של מוצרים, מעיל ממוחדש, ג'ינסים ללא כימיקלים רעילים ועוד. דיבר ישר ולעניין על החשיבות של השקיפות ושל ההיכרות האישית של כלל פועלי שרשרת האספקה. מבחינתו ההתמדה בתהליך חיובי הוא השינוי הנדרש. כלכלה מעגלית לדעתו היא כלי בעייתי כי קשה לרתום אליה עסקים גדולים והם מתחבאים מאחורי סיסמאות ריקות. כלומר, השינוי צריך לבוא מאפס ממש, את כלל המערכת ולא רק לחשוב כיצד לסגור לולאה במערכת הקיימת. לייצר ערכים חדשים החל מזרעי כותנה ולשדר את מסר האיכות, השקיפות וההמשכיות לצרכנים כל הזמן. מניסיון שלו, כך רואים גם שיפור במכירות. באמת, מלא השראה ושובה לב.

 

בשבוע הבא אספר על המשך הכנס, דוכני החדשנות וארוחת צהרים מיוחדת עם מחטי אשוח….

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

כנס אופנה בת קיימא 2018 בקופנהגן - רשמים וחוויות מהכנס- חלק 5 ואחרון

July 23, 2018

1/5
Please reload

Recent Posts